עמוד
הבית
> שיטת
ד"ר אורלי יזדי
> אודות השיטה
 
תחומי ידע בשיטתה של ד"ר יזדי- עוגב
שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב מבוססת על תחומי ידע רבים.  ביניהם: למידה מוטורית, ליקויי למידה, הפרעות קשב והפראקטיביות, הפרעה התפתחותית בקואורדינציה, התפתחות מוטורית ופעילות גופנית מותאמת.
 --------------------------------------------------------------------------------
תכני שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב בלמידה מוטורית
למידה מוטורית הנו תחום מדעי אקדמי עצמאי, המהווה תת-תחום של מדע ה"התנהגות מוטורית" (motor behavior). תחום מדעי זה עוסק בחקר התהליכים המתרחשים במהלך הביצוע והלמידה של מיומנויות מוטוריות. החקירה בתחום הלמידה המוטורית, מתמקדת בעיקר בהבנת הגורמים אשר משפיעים על למידה של דפוסי תנועה חדשים, ו/או על שינוי בדפוסי תנועה קיימים. כל זאת, כתוצאה ישירה של תהליכי אימון או תרגול, ולא כתוצאה מתהליכי בשלות או של התפתחות.
בהשוואה לתחום ה "בקרה מוטורית" (העוסק בחקר המנגנונים הנוירו-פיסיולוגיים הבולטים שמשתתפים בבקרה על הביצועים של תנועות ומיומנויות מוטוריות) - תחום "הלמידה המוטורית", עוסק בבדיקת הגורמים ההכרתיים וההתנהגותיים המשולבים בתהליך הלמידה. מכאן, שתרומתו לתהליך ההכשרה של מורים לחינוך גופני הנה ייחודית ביותר הן בהיבטים של הקניית ידע והן ברמה היישומית.
להלן מספר תרומות ייחודיות של הקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים ומגוון אנשי מקצוע עם זיקה לתחום התנועתי:
הקניית כלים לניתוח שלב הלמידה המוטורית אותו מציג הלומד
בשעה שמבצע מיומנויות מוטוריות מגוונות, כבסיס לבניית תכנית
אימונים.
הקניית כלים לשיפור הלמידה המוטורית של הלומדים כמו דרכים למתן
משוב, לשיפור הזיכרון המוטורי ועוד....
הקניית כלים לשיפור דרכי האימון בהתאם למאפייני הלומדים ומאפייני המשימות/המיומנויות המוטוריות.
הקניית כלים להערכת הלמידה המוטורית באמצעות תהליכי צפייה בביצוע המוטורי של הלומדים. זאת באמצעות מבדקי שדה ומעבדה.
הקניית כלים ליישום ניסויי שדה ומעבדה, כבסיס לעריכת ניסויים
ומחקרים בשלבים מתקדמים יותר של הכשרתו של המאמן, מורה לפעילות גופנית מותאמת ואחרים.
--------------------------------------------------------------------------------
תכני שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב המתמקדים בליקויי למידה, הפרעות בקשב אבחון וטיפול פסיכומוטורי
התכנים בנושאים שלעיל מתמקדים בתיאור של אוכלוסיית בעלי ליקויי למידה ואוכלוסית בעלי ADHD שתפוצתם גבוהה.. על פי תכנית סל השילוב - מתי"א (חוזר מנכ"ל מיוחד משנת 1996), ילדים בעלי הפרעות קשב ובעלי ליקויי למידה, מצויים בעדיפות שנייה לקבלת שירותי החינוך המיוחד מסל השילוב. לפי החוזר, "תלמידים בעלי בעיות תפקודיות מורכבות בתחומי הלמידה וההתנהגות, אשר הצוות הבין-מקצועי של בית-הספר או של גן הילדים מצא שהם נזקקים לשירותי סל השילוב" (עמ' 6). העדיפות הראשונה ניתנת לילדים בעלי נכויות פיסיות ותחושתיות, ולליקויי למידה חמורים. מכאן, הרי שהמורה לחינוך גופני יידרש ללמד ולהתמודד בעבודתו עם ילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב - אשר לפי החוק משולבים בכיתות הרגילות. זאת, מבלי שיקבל כל עזרה מטעם אנשי מקצוע המצויים במרכז המתי"א.
בדו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה, בראשות פרופ' מלכה מרגלית, אשר הוגש לשר החינוך והתרבות ולשר המדע ביוני 1997, בין יתר ההמלצות, מופיעה המלצה מס' 2 שכותרתה "הכשרה למורים", ובה נאמר: "תחום הידע של ליקויי למידה מחייב הכשרה ספציפית שתתייחס להתפתחות המחקרית המהירה בתחום...... כל עובדי החינוך בשלבים השנוים של הכשרה להוראה ובהשתלמויות חייבים ללמוד ולרכוש ידע עדכני בתחומי לקות הלמידה, מאחר ולמורה בחינוך הרגיל יש תפקיד מרכזי במימוש היכולת של תלמידים עם ליקויי למידה, המהווים לרוב חלק בלתי נפרד מהכיתה הרגילה.". בהמלצה 2.1 נאמר: "חברי הוועדה ממליצים על הכשרה (במכללות ובאוניברסיטאות) והשתלמות של כל הגננות והמורים בחינוך הרגיל והמיוחד בנושאי לקות למידה וליקויים התפתחותיים בגיל הרך.....".
תרומתם של תכנים בתחום זה הנה משמעותית בתהליך ההכשרה של מאבחנים ומטפלים בין היתר, משום מטרות שילוב התכנים הן:
הבת מהות לקות הלמידה עם וללא הפרעות בקשב. מטרה זו, היא ברת חשיבות ממדרגה
ראשונה בהכשרת מאמנים לשם אבחנה מבדלת.
הקניית כלים לאיתור ילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב. מטרה זו, חשובה לא פחות בהכשרת המאמן, היות שמדובר בלקויות הטרוגניות, וקל לטעות בזיהוייה ולהחליפה בקשיים אחרים (כגון חוסר מוטיבציה - "עצלנות", בעיית מוטיבציה ואחר). מאידך, הלמידה בנושא זה אף עשויה להפחית את מספר המקרים של "זיהוי יתר" של תלמידים עם קשיים שונים.
בחשיפה לכלים להעצמה מוטורית ופסיכומוטורי של בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב.
השגתה של מטרה זו חשובה במיוחד לעבודתו של המאבחן והמטפל בשיטת ד"ר יזדי-עוגב-
משני טעמים מרכזיים:
קיימת חפיפה (קומורבידיות) של כ-50% בין ליקויי למידה, הפרעת קשב והיפראקטיביות וסרבול מוטורי (
DCD), שבאה לידי ביטוי בבעיות מוטוריות ופסיכומוטוריות מגוונות. לכן, שי מקום להכשיר מאמנים לטיפוח כישורים אלה.
בעבודתו של המאמן עם ילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב, יינתנו כלים לשם שימוש בתנועה אף כאמצעי. זאת, לשם הפחתת הסימפטומים של תנועתיות יתר, הסחה בקשב, לשיפור הדימוי העצמי והחברתי של ילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב - עם וללא בעיות פסיכומוטוריות.
--------------------------------------------------------------------------------
תכני שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב המתמקדים בהפרעה התפתחותית בקואורדינציה
(
Developmental Coordination Disorder-DCD)
בדרך כלל בעיות בתחום התנועה נחקרו ונתפסו במשך השנים כמשניות אצל ילדים בעלי בעיות התפתחותיות אחרות כגון ליקויי למידה והפרעות קשב. ההתייחסות לבעיות מוטוריות היתה כאל תסמין אחד מני רבים המופיעים בהפרעה התפתחותית מסוימת (כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות) ולא כאל תסמונת בפני עצמה.
השגת שליטה במיומנויות כמו כתיבה, ציור, גזירה, תפיסה וזריקה של כדור מהווה את הבסיס לשליטה בפעילויות היום-יומיות הנדרשות בגן ובבית-הספר. מאחר שישנם ילדים שליקוי הלמידה העיקרי שלהם מתבטא בעיקר בחסרים בביצוע מיומנויות מוטוריות, יש להגדירם כבעלי ליקויים בלמידה מוטורית (המתבטאת בחוסר היכולת לנוע ביעילות) ולהתייחס אליהם בהתאם. על-פי הגדרה זו מן הראוי ללמוד ולחקור ליקויים בלמידה המוטורית כבעיות למידה עיקריות ולאו דווקא כבעיה משנית להפרעות למידה או להפרעות התפתחותיות אחרות.
האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association - APA, 1987 -) וארגון הבריאות העולמי (The World Health Organization - WHO, 1989) הכירו פורמלית באוכלוסיית הילדים הסובלת מקשיים מוטוריים. זאת כאשר הקשיים המוטוריים הם העיקר ולא משניים להפרעה התפתחותית אחרת כמו הפרעת למידה או הפרעת קשב והיפראקטיביות. האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית פרסמה במהדורה השלישית של ספר האבחנות (DSM-3) את המונח 'הפרעה התפתחותית בקואורדינציה' (Developmental CoordinationDisorder) ובקיצור - DCD (APA, 1987).
ארגון הבריאות העולמי קבע את המונח 'הפרעה התפתחותית ייחודית של התפקוד המוטורי'
(
Specific developmental disorder of motor function ), כפי שהוא מופיע במהדורה העשירית של ספר הסיווגים הבין-לאומי של מחלות (WHO 1992) (ICD-10) . הקריטריונים של האבחנה עודכנו במהלך השנים, והם מפורטים בספר ההדרכה של האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה (DSM-VI) (APA,1994) ואף בספר ההדרכה של ארגון הבריאות העולמי -(ICD-10) (WHO, 1992a, 1992b, 1993). אין ספק שאבחנות אלה  תרמו לכך שהפרעה התפתחותית בקואורדינציה התקבלה רשמית כבעלת חשיבות ראשונה במעלה בכל הקשור ב'חריגות' בהתפתחותם ובתפקודם המוטורי של ילדים. האבחנה של 'הפרעה התפתחותית בקואורדינציה' (DCD ) נועדה לתאר ילדים הסובלים מהפרעה של מיומנויות מוטוריות בעלי מגושמות גופנית, סרבול מוטורי ובעיות בקואורדינציה.  
מחקרים ומאמרים מקצועיים שהתפרסמו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים ואילך החלו להשתמש במונח DCD , שנקבע גם במהדורות עדכניות יותר של הארגונים המקצועיים הללו. וכך, גם תהליך בחירת הנבדקים למחקרים הבודקים סוגיות שונות הקשורות בסרבול מוטורי נעשה בהתאם לקריטריונים שלפיהם נקבעת האבחנה של DCD .
הקריטריונים לדיאגנוזה של 'הפרעה התפתחותית בקואורדינציה' (DCD)
המאפיין העיקרי של
DCD מתבטא בליקוי חמור בהתפתחות הקואורדינציה המוטורית, שאינו מוסבר בלעדית על-ידי הפרעה נוירולוגית מולדת או נרכשת. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בעיכוב משמעותי בהשגת 'אבני הדרך' המוטוריות (כגון זחילה, ישיבה, הליכה), הפלת חפצים, 'סרבול' מוטורי וכתיבה ברמה נמוכה. יתרה מזו: סרבול מוטורי מתקשר בדרך כלל עם דרגה מסוימת של ביצוע לקוי במטלות קוגניטיביות שהן חזותיות-מרחביות (כמו העתקת צורות).
להלן סיכום הקריטריונים שאנשי מקצוע אמורים להוכיח את קיומם כדי שאפשר יהיה לאבחן ילד בעל הפרעה התפתחותית בקואורדינציה לפי ICD-10- (1992, WHO) ולפי DSM-VI -(APA, 1994):
קריטריון א': קיים ליקוי ברור בהתפתחות הקואורדינציה המוטורית.
האבחנה ניתנת לאדם המציג לקות בקואורדינציה החיונית לביצוע מטלות מוטוריות התואמות לגיל.
קריטריון ב': האבחנה נקבעת רק אם הליקוי מפריע באופן משמעותי להישגים בלימודים או למיומנויות היום-יום. 
ההפרעה המתוארת בקריטריון א' מפריעה באופן משמעותי להישגים בלימודים או לביצוע מיומנויות היום-יום כגון אכילה, לבוש, רחצה באופן עצמאי או מיומנות הכתיבה. הילד מציג קשיים מוטוריים, המונעים ממנו עצמאות והתמודדות עם מיומנויות מוטוריות יום-יומיות הנלמדות ומבוצעות על-ידי ילדים בני גילו ללא השקעת מאמץ מיוחד.
קריטריון ג': האבחנה ניתנת לילדים שקשיי הקואורדינציה שלהם אינם כתוצאה ממצב רפואי כללי או מחסך סביבתי.
הסממנים לקשיים בקואורדינציה אמורים להופיע ברקע ההתפתחותי המוקדם (הכוונה שאינם נגרמים מחסך נרכש), ואינם התוצאה הישירה של ליקויים בראייה או בשמיעה או בשל הפרעה נוירולוגית הניתנת לאבחנה.
קריטריון ד': מנת המשכל של הילד נורמטיבית. הישגיו במבחן אינטליגנציה תואמים לממוצע (ולעתים אף מעל הממוצע) של ילדים בני גילו.
ההפרעה אינה נובעת מאינטליגנציה נמוכה. מדובר בילד עם אינטליגנציה נורמלית. אי לכך, במקרים שבהם מדובר במנת משכל נמוכה מ- 70 במבחן סטנדרטי המיושם באופן אינדיווידואלי לא תינתן אבחנה של DCD.
אם קיים פיגור שכלי המלווה בבעיות מוטוריות תינתן אבחנה כזו, ויצוין כי הילד סובל גם מקשיים מוטוריים הקשורים בדרך כלל לפיגור. במקרה זה לא תינתן אבחנה של DCD .
ילדים עם
DCD לומדים במסגרת רגילה של גן או בית-ספר.
רוב החומרים לנושא זה מבוססים על ספריה של ד"ר אורלי יזדי-עוגב
'אני לא קלוץ-יש לי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה'
'הצלחה במגע-במוטוריקה גסה ועדינה'
חזרה לקצה העליון של הדף
--------------------------------------------------------------------------------
תכני שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב המתמקדים בהתפתחות מוטורית
בספרות קיימים מספר מונחים שונים המשמשים לתיאור התחום המדעי העוסק בתנועת האדם:  מדע התנועה ( (movement science , קיניסיולוגיה, ביצוע אנושי (humanperformance ), וחינוך גופני. תחום מדעי כללי זה, מתפצל למספר רב של תחומי דעת משניים, כשכל תת תחום כזה מדגיש היבטים ייחודיים בתנועת האדם.
תחום "ההתנהגות המוטורית", מדגיש את החקר של עקרונות בהתנהגותו המוטורית של האדם.  תחום משני זה מסווג שוב, לשלושה תתי-תחומים והם:  בקרה מוטורית, למידה מוטורית והתפתחות מוטורית.
"התפתחות מוטורית" הנו תחום אקדמי אשר חוקר את:
השינויים אשר מתרחשים בהתנהגות המוטורית לאורך כל חייו של האדם (a life longprocess), התהליכים המצויים בבסיס שינויים אלה, והגורמים אשר משפיעים עליהם.
התכנים שמשולבים בקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בשיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב, מתמקדים בהיבטים הבאים:
תיאור השינויים שחלים בהתנהגות המוטורית עד גיל הילדות המאוחרת.
פירוט התהליכים והגורמים ההתפתחותיים והסביבתיים המשפיעים על השינויים בתנועת האדם, משלב התנועה הפשוטה הלא מאורגנת  והלא מיומנת ועד לרכישת מיומנויות מוטוריות מאורגנות ומורכבות.
דרכים להערכת השינויים ההתפתחותיים מההיבט הכמותי, האיכותי והשילוב  ביניהם.
בתהליך ההכשרה של מאמנים לפי שיטת ד"ר יזדי-עוגב, והם מבוססים במידה רבה על ספריה:
'התפתחות ולמידה מוטורית תקינה מול לקויה: היבטים תיאורטיים ויישומיים';
'התפתחות, ניתוח איכותי והעשרה של מיומנויות גופניות בסיסיות'
התרומה מתבטאת בהקניית ידע והן בהקניית כלים לעבודה היישומית, באמצעות:
הקניית ידע באחד מתחומי ההתפתחות הדומיננטיים של הילד, התחום המוטורי, שלו  יש קשרי גומלין הדוקים עם  ההתפתחות הקוגניטיבית והריגושית, במיוחד בגיל  הצעיר.
הקניית כלים לבניית תכנית לימודים ולהתאמת תכניות האימון המוטורי בהתאם למאפיינים ההתפתחותיים של האדם.
הקניית כלים להבנה של "התפתחות תקינה מהי?" כבסיס לאיתור מוקדם של אלה  אשר אינם מתפתחים  כמצופה מבני גילם.
חזרה לקצה העליון של הדף

--------------------------------------------------------------------------------
תכני שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב המתמקדים בפעילות גופנית מותאמת לאוכלוסיות  בעלות צרכים מיוחדים
שילוב תכנים מתחום הפעילות גופנית מותאמת, לאוכלוסיות  בעלות צרכים מיוחדים, משקף את השינויים שחלו בחוק הישראלי בנוגע לזכויותיהם של אוכלוסיות אשר בעבר כונו כ "חריגות".  מכיוון שחוקים יוצרים בסיס למתן שירותים, השורשים לכל מה שנעשה בתחום החינוך הגופני המיוחד בעולם (ובצעדים איטיים יותר בארץ) - מצויים בחוק.
מטרתו של חוק החינוך המיוחד שנתקבל בכנסת רק בשנת 1988, הייתה לקדם  ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד החריג, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי.... להקנות לו ידע, מיומנויות והרגלים....במטרה להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה. על פי חוק זה, המדינה אחראית למתן חינוך חינם וכן חייבת להעניק לכל ילד "חריג" מגיל 3 - 21 שנים את כל הצרכים הדרושים לו:  הוראה, טיפול, שירותים נילווים...........כולל השמתו של הילד במוסד חינוך מתאים.  החוק תמך בכך, שהמטרה היא בראש ובראשונה  לשלב את הילד במסגרת הרגילה, ורק אם לא יימצא כמתאים, רק אז תתקבל החלטה להשמתו במסגרת חינוכית מיוחדת, וזאת באמצעות וועדת השמה.
בחוזר מנכ"ל מיוחד משנת 1996 (שנושאו "סל שילוב ומרכז תמיכה יישובי/אזורי  (מתי"א) לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות החינוך הרגיל"), מצוינת  העובדה שכיום, "עיקר המאמץ צריך להיות מכוון למנוע את הפנייתם של תלמידים שניתן לשלבם בחינוך הרגיל אל ועדות ההשמה".  אחד מהמבחנים החשובים להצלחתה של התכנית החדשה יהיה הפחתה ניכרת במספר התלמידים המופנים אל ועדות ההשמה.
בפועל, החל משנת הלימודים תשנ"ט תכנית המתי"א מיושמת בכל הארץ.  מכאן, שהתכנית הביאה לעלייה ניכרת במידה רבה את במספר הילדים בעלי הצרכים המיוחדים  בכל מסגרת חינוכית, גני ילדים, בתי ספר, חטיבות ועוד.  כך גם היא תעלה את מידת ההטרוגניות של רמות היכולת של הזקוקים לאימון מותאם.
הדברים שפורטו לעיל, הנם ברי משמעות עצומה להכשרת מאמנים בשיטת ד"ר יזדי-עוגב. זאת, מכיוון שבקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, ישנו אחוז גבוה יחסית של ילדים המאופיינים בבעיות מוטוריות, תפיסתיות-מוטוריות, ותחושתיות-פיסיות.  על המורה לחינוך גופני מוטלת האחריות לטפח את איכות התנועה של אוכלוסיות אלה.  בנוסף, טוב יעשה באם יעשה בתנועה שימוש כאמצעי לטיפוח הביטחון והדימוי העצמי, הכישורים החברתיים ועוד אצל ילדים אלה.  התכנים של "פעילות גופנית מותאמת" לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים" בו מדובר לעיל, מתמקדים ב:
הקניית ידע בנוגע לחוקים המהווים בסיס למתן שירותים לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים.
הקניית ידע בנוגע למאפיינים התנהגותיים-פסיכולוגיים ופסיכומוטוריים של אינידיבידואלים בעלי צרכים מיוחדים.  פיתוח המודעות לצרכים הייחודיים שיש לאינדיבידואלים בעלי ליקויים ובעיות התפתחותיות מסוגים שונים.
הקניית כלים ליישום התאמות באימון מוטורי בהתאם לצרכים הייחודיים של הזקוקים לאימון מוטורי.
תרומתם של תכנים אלה הנה משמעותית בתהליך ההכשרה של מאבחנים ומטפלים.
איש מקצוע בתחומים עם זיקה לתנועת האדם ללא ידע בנוגע ל"אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים" הוא כמו מנצח על תזמורת שאינו מכיר את כל קטעי היצירה שתזמורתו מנגנת.
 
 

חזרה לחלק העליון של הדף

  מאמרים  
  כתבו עלינו
  המומלצים שלנו
  גלריה  
חדשות
יום עיון "אני לא ילד בעייתי אולי יש לי בעיה או שתיים"
 ד"ר אורלי יזדי-עוגב
יו"ר ועדה מקצועית ומארגנת
ראש המגמה
לפעילות גופנית מותאמת
במכללה האקדמית בוניגייט



החלה ההרשמה לקורסים לשנה"ל תשע"ז (2017 – 2016)
לאנשי מקצוע ולמעוניינים בהסבה
בתל-אביב ובחדרה
קורסי בוקר ועקב
הכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה, ויסות חושי ומוטוריקה

   בתל-אביב ובחדרה
קורסי בוקר וערב

  

           לפרטים


פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים